יועצת לזוגיות ומאמנת אישית

כל האמת על החיים אחרי גירושים

סיפורים מחייהם של גרושים וגרושות.jpg

הסיפורים המובאים בספר אמיתיים ומבוססים על חוויות של גרושים וגרושות. כדי לשמור על פרטיותם שונו השמות ופרטים מזהים

הסיפורים שלהם

סיפוריהם של גברים ונשים שנפרדו ממסגרת זוגית ומשפחתית כשהם מייחלים למצוא קשר חדש שימלא את עולמם

 

הספר מספק הצצה נדירה

על געגועים, לפעמים גם לחמין של החותנת

הדרך למציאת אהבה חדשה מזמנת להם מכשולים וחושפת אותם למצבים שלא ידעו בהיותם במעטפת של הזוגיות הקודמת שהייתה להם

כולם מחפשים אהבה חדשה ולא פעם מוצאים את הבדידות זועקת מקירות ביתם החדש

וכולם מחפשים אחר אהבה חדשה ופוגשים אצל השני או השנייה את הצורך להתפשר. ומתפשרים

וכולם מחפשים אהבה חדשה וחולמים על הרגעים שגם ימצאו

מציאת זוגיות חדשה כרוכה בקשיים, לבטים ולא פעם אכזבות

הכמיהה לזוגיות חדשה מובילה אותם מדי פעם למערכות יחסים שקריות ובעלות אינטרסים הנוגדים את התקוות שלהם

כולם מחפשים אהבה חדשה ובדרך לשם מגיחות מדי פעם חרטות וחיטוטים עצמיים כמו – אולי לא עשיתי מספיק כדי לשמור על מה שהיה לי

 

שולה קסם שירן

שולה קסם שירן היא יועצת ומנטורית לזוגיות, מומחית למערכות יחסים ולתקשורת בינאישית ומנחת קבוצות מוסמכת בתחום הזוגיות והמשפחה. למדה לימודי תעודה במכללת "מעגלים", בעלת הסמכה של משרד החינוך.

לאחר גירושיה בגיל 45, החליטה להפנות את פעילותה לעולמם של הגרושים והגרושות. מהיכרותה איתם ידעה שבעת מעבר ממצב של אדם נשוי ובעל משפחה למצב של אדם יחיד המצפה להתחיל מחדש בחיפוש אחר קשר זוגי, יש לא מעט בלבול, תהייה, ובעיקר חוסר ידע כיצד להמשיך הלאה. לכן, לקחה על עצמה להעניק תמיכה והדרכה במסגרת של קבוצות בסדנה, שבהן נוצרה שייכות ונולדה התחושה שהם לא לבד. הם גם חברו זה לזו וגם רכשו הבנות למציאת בן או בת הזוג הנכונים לקשר שני.

שולה קסם שירן קיימה סדנאות תמיכה רבות לגרושים וגרושות בהן כתבה אישית את כל התכנים והשקיעה בהם את גם את הידע האקדמי וגם את הניסיון האישי שלה. במשך תקופה ארוכה ארגנה מסיבות וערבי ריקודים בימי שישי לפנויים ופנויות בקאנטרי גלי הדר בראשון לציון. המסיבות הפכו לשם דבר בקרב המבקרים בהן והגיעו אליהן פנויים ופנויות גם מצפון הארץ ומדרומה. בהמשך ערכה עבורם מפגשים איכותיים בסלון ביתה בשיתוף מרצים מהתחום ומתחומים מעניינים נוספים. 

 

קטע מהספר

גבר בהמתנה

מדי פעם מרגלית הזמינה למפגשים שארגנה מרצים בנושאים המעניינים את הנוכחים. נושא ההרצאה במפגש הנוכחי  היה מעניין במיוחד "התחלות חדשות אחרי הגירושין". ואכן מספר המשתתפים היה גדול יחסית לפעם הקודמת בה נכחו במקום.  חבריםסייעו למארחת לסדר את הכיסאות בצורת מעגל וכולם התיישבו במקום שבחרו כשהם סקרנים לשמוע את אריאלה, המרצה, כפי שהציגה את עצמה.

אריאלה, שהעידה על עצמה שהיא גם מתקשרת, הצליחה לרתק את כול החברים. לפעמים, תוך כדי ההרצאה,ביקשה את דעתם של הנוכחים על הנאמר וביקשה את תגובתם לנושאים שהעבירה להם. ניכר באריאלה שהיא מקצועית, האווירה בחדר הייתה טובה, כולם הקשיבו ואף הזדהו, לפעמים עם התכנים ששמעו ומפעם לפעם היו גם צחוקים.

לאחר המחצית הראשונה של ההרצאה הודיעה להם אריאלה שיש להם הפסקה של רבע שעה כדי להתערבב, להכיר האחד את השנייה ולטעום מהכיבוד שהיה שם, על השולחן.

דפנה ונירה קמו ממקום מושבן בעצלתיים וניגשו לעבר השולחן הערוך כדי לטעום משהו ולהכין לעצמן תה עם נענע.

"אז מה, באת ללמוד על התחלות חדשות?" נירה שמעה קול גברי מאחוריה וידעה שהוא מדבר אליה רק כשסובבה את ראשה כדי לראות מי היה זה שאמר את הדברים. ואז פגשה את עיניו שהישירו מבט אל תוך עיניה שלה. התעלמה מהציניות והשיבה, "כולנו, לא כן?" וכך פגשה את אלכס.

"אני הגעתי רק כדי לבדוק אם יש לי עוד מה ללמוד בנושא", אמר.

"באמת?" שאלה כשהיא סוקרת אותו. בן 55 לפחות. החליטה, לא מלך היופי אבל מקרין אישיות חזקה מצד אחד ורכה מצד שני. "ומה המסקנה?"שאלה.

"אני עוד לא יודע, מחכה להמשך. את נראית לי מעניינת", אמר פתאום, "יש כיסא פנוי לידך?" מזווית עינה ראתה את דפנה שעמדה לצידה מתבוננת בה, מהנהנת בראשה כדי שנירה תשיב לו בחיוב.

"אפשר להוסיף כיסא", אמרה.

לאחר שישבו במקומם כשהם ממתינים להמשך ההרצאה הושיט לה את ידו ואמר "עוד לא הצגתי את עצמי, אני אלכס",  לחצה את ידו המושטת, "נירה", אמרה "וזו חברתי דפנה". הנהן בראשו לעבר דפנה ושאל, "מאיין באתן לכאן?""מנס ציונה", השיבה, "ואתה?""אני מרמת גן", אמר.

ההרצאה אכן הייתה מרתקת והסתיימה בחיוכים של החברים כשהם מרוצים, מביטים אחד לשנייה ומשדרים, הנה, עכשיו אנחנו יודעים כיצד לייצר התחלות חדשות ולהמשיך לקשר שני. לאחר השעה עשר אריאלה ארזה את הניירת שלה אל תוך תיקה, אמרה שלום ותודה רבה לכולם ויצאה לדרכה. מעט מהחברים פרשו לביתם ואחרים בחרו להישאר אחרי גמר ההרצאה כדי להמשיך את הערב בביתה של מרגלית וגם להתחבר ולשוחח.  הרי בבית לא המתין להם אף אחד או אף אחת, אז מדוע למהר לחזור לשם.

מרגלית הכינה מראש את הטייפ הקטן שהיה מונח בסמוך לשולחן הכיבוד והפעילה אותו כדי שאורחים ימשיכו ליהנות מהערב בביתה. מוזיקה לריקודים שינתה את האווירה במקום. החברים והחברות התחברו לצמדים והחלו לרקוד זה עם זו. שתי נשים שלא היו להם בני זוג רקדו יחדיו, האחת אוחזת בכף יד חברתה ומדי פעם מסובבת אותה על פי קצב הריקוד. 

נירה נשארה לשבת בכיסאה מתבוננת ברוקדים ומאזינה לצלילי המוזיקה ואז שמעה את אלכס שואל: "תרקדי אתי?" והיא רקדה אתו. לאחר שני ריקודים הוביל אותה למקום בו ישבו ושאל אם אפשר להזמין אותה לכוס קפה. "תה בבקשה", אמרה לו. "בשעה כזו רק תה. קפה, אומרים מפריע להירדם".

במרכז הסלון של מרגלית נוצרה מעין רחבת ריקודים. אלכס הזמין אותה שוב ל"רחבה" ותוך כדי ריקוד הבחינה שהוא מזמין אותה רק לריקודים השקטים. תוך כדי ריקוד  הגוף שלו והגוף שלה מתחברים וחמימות זורמת מגוף אחד לשני. ברגע מסוים השעינה את ראשה על כתפו נצמדת מתמסרת ומתמכרת, שלא ייפסק, חשבה לה כשעיניה עצומות וריסיה מרפרפים על צווארו החשוף.

גם דפנה הצטרפה לרוקדים יחד עם מכר ותיק שלה שהיה שם ולאחר כשני ריקודים ניגשה יחד עם הפרטנר שלה לפינת הקפה, הכינו לעצמם קפה והעלו זיכרונות מימים עברו.

לאחר הריקוד השלישי אלכס החזיר אותה למקום מושבם והתיישב לידה. פתאום לקח את כף ידה בידו ואמר, "מאוד נעים לי איתך, חבל שהערב עומד להסתיים.אני מודה שגם נדלקתי עלייך".  והיא חשבה גם אני נדלקתי עליו אבל לא אמרה דבר.

 

יצירת קשר

 
בניית אתר WIX